אור
שקיעה וליל
דרך
נפתלת עוברת
גבולין.
קפה
שחור נמכר לפועלים שבים [מ]עמל יומם.
אור
אחרון
אלקוט
צבעים בטרם יעלמו כליל
ואדביקם
בעיגולים על אף
על
אוזן
על
מצחֵך.
על
הבמה מצחקים יומי.
ליצן
עצוב אהובתו צווחת פ -
חדים
רחוק.
תינוק
חולה בוכה אל
הרופא
פשט את חלוקו.
אני
מרים.
נחלק.
הייתי
כאן בנתחים
בין
הבתרים.
הדרך
עוד נפתלת בגבולין
כבר
אין צבעים
שחור
יצא מהקנקן
כיסה
את עין שמים.
מה
טוב שעיגולי הצבע עימדי.
בם
אצחק.
