פשוט

פשוט

 

רק במראַה

ניבט לי הכפתור ה[ת]לוש

טוב

ברור שלא ראיתי את [הכפתור] ה[ת]לוש

ראיתי [את החו]לצה ובה שלושה לא ארבעה

ורווח

והבנתי שנתלש לי הכפתור.

 

אני רוצה לראות בלי להבין

רק [לר]אות

כל המילים עטות עלי כלהק דַבּוּרִים

ארי שואג ולביאה של מושגים

טורפת לי את המראה

את הפשוט

אני רוצה לחבוק אותך בלי רגשות

רק עם תחושות

וכל הזכרונות מת - ק - בצים

כעדר איילים אל האגם

שוכב פשוט איברים

אדם פשוט

ידי [מ]זוגות בסלע

רגלי עם הפרחים

כמו ששכבתי על החוף  ואת כיסית את האותי

בחול

ובכל זאת נחירי פתוחים נותרו אל השמים

אפי מגדל הלבנון

מציץ מבין הגרגרים

אף של פינוקיו שזוקר את השקרים

הדמיונות

הרגשות

מילים

ההבנות

אני אוהב בנות

נשים

היופי המסעיר

והצבעים

אז

כנראה זה כך

אם לא טוב לבדו

אם עזר כנגדו

אזי

אי [א]פשר להיות אדם פשוט

סגור בתוך עצמו

צריך לגלוש מעבר

צריך מילים

צריך [ה]בנות

צריך [ר]גשות

לסור לראות את סנה בוער

את אש

אישה

לומר לה [מי]לים של אהבה

ל[ה]ביע ר - ג - שות

רק אז ידיים הפשוטות

יאחזו יופייך

י[ח]בקו אותו עדי נהי

ל[א]חד

פשוט.

זבלים

זבלים

 

כמה זבל [נ]זרק

ביום אחד של [ח]יים?!

שייר [מ]לפפון [עג]בניה תבנית ביצים

עיתון

הרבה חיים ב[שיי]רים

לפפובניהתבניתבצים

פפונניתצים

בנציפונ

סחרחורת [מי]לים ו[דב]רים

[ני]חוחות [נ]בללים

ואד [מי]תמר

דווקא בכאן

בפח

מזבח

שם

שולחן

[מ]סודר ו[סו]דר וסוד[דר]

סד סד

סדסד

בשול [ה]שולחן בוק [בו]קה [מ]בולְקה

[נ]שפך

ו[נ]כתם

תםתםתם

לא [נש]לם

כל הנחלים [הנ]חלים הולכים [א]ל [ה]ים

[נ]בללים

[מג]דל [ב]בל בלי [גא]ווה בלי [עני]שה

כבר [מ]ראש הם בלו-לים [נ]בללים [מל]פפון ביצים ו[תב]נית

ניתנית

שלל [פקי]דים מצ-וו-חים

[זי]הום הום הום

הומה ליבי

קירות ליבי

הקול מוטח

בקיר קיר

קיר

של פח זבלים

בלים

לים

לים

לים

ל[כ]חול

לכמוה מים

אל השַם

שם מים.

 

עץ הדעת טוב

עץ הדעת טוב

 

התוכים הירוקים שַבוּ

בדיוק כש[ה]שמים הפכו אפורים

והקול נשמע [כי] י[ר]ד [ה]גשם

בַּצְפוֹן.

 

וכאן

טרם יהיה וטרם יצמח

כי לא המטיר

ואדם

אין.

 

התוכים הירוקים בשמים [א]פורים

וגשם וטרם ולא ואין.

 

תו[כי]קים פורים ורבים וגשם ויש

ברחו שנים מכלוב

וירבו [ו]יעצמו

והעיר כולה ירוקה מִתוקים

[מ]תוקה מדבש בו טבלתי חלה וגאה וזרם בנחלים ועלה על גדותם

תוקים ומתוקים

תוק ומתוק

יש

היש הוא מתוק ותוק תק על דלתו ונפתח

אל לפנאי ולפנים

שם הזמן שיהיה כבר זורם

ועיני הירוקות

בזרמיו

הן רואות ואשר יהיה, עבורן הוא הווה

תוכים ירוקים אוספים את אותן

מביאים לגני הקטן

במרפסת ביתי

מניחים את אותן על שולחן

הן נחות ומספרות בלשונן ה[ע]לוגה

ואני

אצבעי ב[ע]דינות [שם] על [שפ]תיים של[ה]ן

ולוחש:

'לא אדע

את אשר יהיה באחרית של היום.

ואתן -

היופי הזה

במרפסת ביתי

פרחים

עלים ירוקים

אל תאכלו מן העץ

מן הדעת

מטוב ומרע

כי העץ בעציץ בגני

הוא רק טוב

למ[א]כל,

לעיניים,

ל[ה]שכיל.

 

חוש המידה

חוש המידה

 

שופר של אלול

מרעיד גם דגים שבים

[כך סי]פרו לי

[פעם אחת] צללתי לראות דגים שבים

אלמוג קרע כף ידי

שתפורה

וצלוקה

עד היום.

 

חוש מידה הוא לשתוק כמו דג

לדעת ש[ה]קול הוא מחוץ למידה

שאין קול

אין עונה

להיות שקט תהומות הימים

בלי הבל צוברי כעסים

מרפאים את חוליים בדיבור

ברעה משתפכת בראש כל חוצות וצובעת בשחור העורבים

היוצאים צוא ושוב

וצורחים [ק]רע [ק]רע [ק]רע

 

ולהיות דג[ו]דגה בעילוס גמוש המים

אהבה

[אה]בת יונים הומיות בהמיית מעמקים

לא ידעו העורבים את אותה

ושופר של אלול לא מרעיד את אותנו

[אל]מוגינו שומרים וקורעים את היד הנשלחת אל [או]תנו

אל תשלח את ידך אל הנ[ע]ר ונ[ע]רה

[שמ]קולות מים רבים אדירים [מש]ברי ים

מדברים שוחקים משחקים

רק בים.

התאמה

התאמה

 

כל הקוצים פרצו

למרות שהגשם ירד וריכך

כל [ה]פרפרים ריפרפו

למרות ממטרים [שהר]טיבו [כנפי]הם

הולך בין [עצי] הזית

טובע בבוץ

חולם

על יין אדום

[על] ענבים

על פרחים

[על] שמים כחולים

מתאימים

[ל]פרפרים

מתאימים

[ל]פרחים

מתענג על [אה]בתך

ואובה

ועורג.

ועונות השנה?

בעיתן.

ואני

אתחרף

אתאבב

אתקייץ

אסתוֵו.

התאמה.

 

תפילה

 

ושוב

ת[פי]לה.

צעדתי [בר]חובות

חציתי [ד]שאים

[הת]געגעתי [ל]פיסה

בה לדרוך זה לל[כ]ת.

וה[ש]מים היו כ-חולים בלי מתום

רק קבצי עננים

אי אפשר לראות את אותם כְּחלון

אולי רק כ[ע]רפל

נכנסתי [ל]חנות הספרים

המילים השחורות

אחזו חרדתי.

איש הביא עימדו את בתו

בת [ש]לושה שבועות

והחדר היה לה כ[ר]חם

אני בא אל אישה ההרה לספרים

מתחרה על ליבה

מול עלי עוללי

אז יצאתי

אז הלכתי               

אז צע[ד]תי

אז זעק לבבי בלי קול

כמובן

אנשים לא שמעו

לא פסקו מ[הלי]כתם

מכוניות מ[נסי]עתם

המקום ינחם את אותם

ההולכים בו

נוסעים בו

מן שמים

בהם עננים

בם הרוח פוזר

י[נו]חמו

אולי

ושחור מתכהה אל כוכב

שניים

[ש]לוש

יום חדש

גבול

מעבר אליו

האחר.

 

בהיוודע מותם של הנערים

בהיוודע מותם של הנערים

 

פתאום הו[א]רה פיסה של זמן שכבר עבר

היה שרוי באופל אי הידיעה

עכשיו נודע

ואז היה

הרגש מבולבל כי הוא עכשיו

למרות שאין.

 

עגלת הסוס נושאת סיפונים של זכוכית

הביאה מים [של] סודה

[ל]בית סבי וסבתי

הכרכרות - מקושטות

והיא עירום [ו]עריה

הן כאילו

היא אמת.

 

הן כאילו

כי כבר תמו כרכרות

ומכוניות הומות ברחובה של עיר

והן

רק אשליה של תיירים

משחק מפונקים

מצו[ע]צעות.

 

היא אמת

כי העגלון שלה נותר

מאז

והוא עכשיו

כולו.

 

אז למה בי השקט

[ש]לא לוקח חלק בשיחם

לא מתאבל עכשיו על אז שרק עכשיו

נודע.

זה לא נעים

אבל

כי כך אני באלה

אי ההתאמות

ללא פס קול

ללא הקול

ללא הכל

הויה את היותי ללא הרגש

המילים

אין כאן

ואין עכשיו

מה יש?

 

הכרכרות נסעו בתוך ענן של פרפרים

שצבעיהם חרגו מכנפיהם

לסילונים של [צ]בע

עגלת הסיפונים היתה שחור לבן

שהם

שתיקה של

הצבעים.

פרפר במים [שירה] [23]

פרפר במים

 

איך עברתי את [ח]מישים השנים

[ל]לא עימות

[ל]לא מפגש

התנגשות?!

אילו דרכים לא צריך את שוטר של תנועה

לא רמזור

לא נהג שיוצא מרכבו ומסמן לאחד לעצור לשני

לעבור?!

איך הלכתי ללא

ידיים מונְפות להגן על עצמי מאחר החוצה מסלולי?!

איך עכשיו אני [יושב]

על כסא

איך מרגיש המושב

איפה הייתי?!

הייתי פרפר ועתה

כנפי ל[מ]גינים

מיחושי

חרבות

איך אשמור את צבעי

את היופי

מעוף?!

א

הבנתי

כי עפתי

לכן לא היו שם דרכי [שו]טר תנועה

לכן לא היו [הת]נגשויות

ופגי

שות

ופגי

עות

יש גם תאונות באוויר

אך [נ]דירות

ועתה גם רגלי הכואבת אומרת

עצור

עמוד

קודם כל ה[ע]מידה

למידה

היא מידה [ל]כל ים הגדול על גליו

על זרמיו

על [נ]הרות הזורמים אל תוכו נאבקים לשמר את היות שלהם

בכרסו

את צבעים שלהם

בין קרביו

יונים במעי דג

מזל שבלעני הדג הגדול

אילולא

אז פרפר לא הייתי

היו נרטבות

כנפותי

הצבע יורד

ואני עוד [י]רושלמי שוחה בעילגות

[ש]פה זרה

ועכשיו

בחלל ליוויתן כחייל הימים

בצוללת

חוצה הגבולים

ומגיע אל שטח אוייב

בלי עימות

לא [הת]נגשות

לא שוטר

לא רמזור

אנשי הצפרדע שבי

יוצאים אל החוף

וחודרים אל מוצב האויב

בשקט

דממה

בלי לצעוק.