יום שישי, 11 באפריל 2014

כאן


כאן

 

שם

הגלים מן  הסתם עוד נעים בתנועת מטוטלת שעון

שבבית סבתי

בית השעון שמשם לא שלי

אבל שם

הראשון ששמתי על דף

ככתם ל[צ]ייר

פרחים שוב פורחים בדומה ל

אז

אותה ה[תפ]אורה

נשפכת מפְּנס החמה השוקעת

שוב

אך כל עולמי נהפך

ההיה כבר אינו והאין ישנו

הכל זו - רם

המים

השמש

פרחים

[ה]רקליט[וס] רוקד על המי[ם]

ואני מחבק את אותך

כליצן היפוכים

רקליט ריעי

לא ידעת מילים שאמרת

זורם זה נחמד

אבל ה[מ]ערבו -

לות

הים מתערבב בפרחים

השמש

נבקעת

נפצעת

ביצה מקושקשת

מחבת בביתי

בית ילדות

שעכשיו מכסים את אותו

מעטה בטונים

לא יפול אם תרעד אדמה

איזה צחוק

כמו לכבול לווייתן

ברצועה של

כלבלב

האְדמה כבר רועדת

רַעְדה

זה היה ומאז היא זורמת

[מ]עורבלת

וכל הגוונים מתמזגים

ולא שם

אלא כאן.

אין תגובות: