שמחה
משפחתית
מ
- כונית נו - סעת
מכאן
אל השַם
לולא
מ[ר]חק
לא
היינו יודעים את השַם
האחר
בדוקין שב -
עין
זר
לא ידע את טירוף השמחה
הצווחת
מוסערת
בתוף התופים ההולמים וקורעים את העור
עד
נבללת בתוך
הפציעה
הקרועה
ודמים
ועפר ושיירים
עורות
[מ]אודמים
וטללי
הזיעה מכתימים החו[ל]צות
ובכי
עוללים נפזרים
אין
אוסף
שמחה
ג - דו - לה
שואגת:
לא
עוד!
לא
אתן למשיסה
אפורה
וכבדה שעיניה
עוגלות
אל התוך הרקוב
אינקמה
רק הפ[ע]ם
ואפיל
עמודים ועומדים
ורוקדים
סחורחרים
רגליים
פתולות
וההבל
עולה
לתקרה
מהביל
והובל
על
הדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה