על הסדר [פרשת במדבר]

על הסדר [פרשת במדבר]

פרשת במדבר, היא פרשת הבר מצווה שלי. כך כבר למעלה מארבעים שנה, היא מאתגרת אותי להפוך בה ולגלות בה פנים חדשות. זה לא קל, לכאורה יש פרשות מעניינות ממנה בתורה. הרפתקאות, התגלויות, מרידות, רדיפות. וכאן, בפרשת במדבר, רק סדרי המחנה. על כן, אני שב ומתבונן במושג ה'סדר'. בתוך המדבר הגדול והכאוטי, מחנה אוהלים, מסודר. בלבו, הלב הפועם שלו - המשכן. וסביביו ארבעה מחנות משנה איש על מטהו ועל דגלו.

במבט על בספר במדבר, הסדר הוא המאפשר את התמודדות עם האנטי סדר. את מרד קורח ואת האדמה הנבקעת, שידוד כל מערכות הסדר הקביעות והביטחון. הוא המאפשר לנוע בארץ ציה וצלמוות, אל עבר היעד הנכסף - ארץ ישראל.

הסדר איננו מערך בורגני משעמם, הוא פרי הבניה סוערת הנאבקת לא רק בכאוס אלא גם במערכי סדר אחרים:

אמצעי התקשורת מעצים סביבה סימבולית המשפיעה על מקבלי ההחלטות. נושאים מסוימים זוכים לסיקור צמוד ולחשיפה תקשורתית נרחבת, ואילו נושאים אחרים מועדים להתעלמות ולהדרה. אופי החשיפה באמצעי התקשורת משפיע על החשיבות שהציבור מייחס לאותם נושאים. ההשפעה של אמצעי התקשורת על עיצוב תמונת העולם מתבטאת בקביעת נושאי הדיון ובדירוגם. אמצעי התקשורת אינם מכתיבים לחברה מה לחשוב, אולם הם קובעים באופן בלעדי כמעט על מה ראוי לדבר ומתי, ובכך מפגינים את עוצמתם. טכניקות של עיצוב סדר יום הן פשוטות. סדר הצגת הנושאים השונים [הליין אפ] במהדורת החדשות והזמן המוקצב לכל נושא עשויים לקבוע כיצד יתפוס הציבור את החשיבות היחסית של הנושאים השונים. טיפול אינטנסיבי בסוגיה כלשהי יעביר את המסר בדבר חשיבות. אזכור קצר של סוגיה עלול לסמנה כאנקדוטה. [אינציקלופדיה של הרעיונות]

כך בעולם התקשורת העכשווית, ובאופנים אחרים גם בעולם כתבי הקודש. שימת המשכן בלב המחנה, קובעת את סדר היום של העם. אפשר היה לחשוב על סדרים אלטרנטיביים - כגון לשים בלב המחנה את אוהלי הילדים... כמו שיהודה עמיחי משתעשע בהתבוננות בסדרים חליפיים:

פעם ישבתי על מדרגות ליד שער במצודת דוד, את שני הסלים

הכבדים שמתי לידי. עמדה שם קבוצת תיירים סביב המדריך

ושימשתי להם נקודת ציון. "אתם רואים את האיש הזה עם

הסלים? קצת ימינה מראשו נמצאת קשת מן התקופה הרומית.

קצת ימינה מראשו". "אבל הוא זז, הוא זז!" אמרתי בלבי:

הגאולה תבוא רק אם יגידו להם: אתם רואים שם את הקשת

מן התקופה הרומית? לא חשוב: אבל לידה, קצת שמאלה

ולמטה ממנה, יושב אדם שקנה פֵּרות וירקות לביתו

הסדר לא רק קובע את 'סדר היום', הוא גם מחלץ מתוך הנתון את המופשט. כך פותח שמואל הוגו ברגמן את ספרו על תורת ההיגיון, הלוגיקה:

ילד צופה מחלונו בתרגיליהם של טירונים, הוא רואה כיצד, על פי צו המפקד, משתנות השורות, וסדרים קיימים מתבטלים מיניה וביה ומתחלפים בסדרים אחרים הילד פונה אל משחקיו, אל חיילי הבדיל שעל ידו ומעמידם באותו הסדר שבו עמדו הטירונים תחילה. ועל פי פקודתו משתנות שורות חיילי הבדיל, וסדר אחד מתחלף בסדר אחר, הכל כדרך הטירונים. אחות הילד, שאין לה חיילי בדיל, והרוצה גם היא לחקות את משחקי אחיה הגדול, נוטלת כפתורים ומסדרתם בסדר החיילים. והיא חוזרת ומבצעת בכפתורים את תרגילי הטירונים.

ברגע שקבעת סדר, אפשרת לחשיבה להעתיק אותו למערכות אחרות. לרבי יהודה הלוי בספר 'הכוזרי', יש תורת סדר סדורה. בכל מקום בו הוא מוצא סדר, הוא רואה בו תנאי הכרחי להופעת 'העניין האלוהי'. הוא עובר מסדרי עולם הטבע אל סדרים שונים המופיעים בעולם התורה והמצווה. על סדרי המחנה והמשכן הוא כותב כך:

והנה העניין האלוהי לא מצא לו, אחרי המאורות והגלגלים, מקבלים עושי דברו ודבקים בסדר אשר נצטוו עליו כי אם בין חסידי בני אדם, ואלה היו מועטים למן אדם ועד יעקב, ורק אחרי יעקב היו היחידים לקהל, ואז חל על הקהל זה העניין האלוהי, מאהבה, 'להיות להם לאלוהים'. ומשה סידר קהל זה במדבר כסדר גלגלי השמים - ארבעה דגלים כנגד ארבעת רבעי השמים, ושמים עשר שבט כנגד שנים עשר מזלות, ומחנה הלוויים בתוך המחנות כמו שכתוב בספר יצירה: 'והיכל קודש מכוון באמצע והאלוהים נושא את כולם. כל זה מורה על אהבה. [מאמר שלישי י"ז]

הסדר הוא תנאי הכרחי, אך לא מספיק. הוא נושא רגש - את האהבה. מערכות סדר שאינן נושאות רגש, הופכות למערכות חלולות ומוחצנות. המשוררת זלדה הרבתה לתאר את ביתה. הבית מצטייר כמסודר, נקי, אסתטי... בשיר כואב המתאר את הבית לאחר מות אהובה, היא כותבת:

כאשר חי המלך

היה כבוד בת-המלך

פנימה

בבית.

עכשיו הבית רסיסים רסיסים.

כאשר חי המלך

היתה צניעות

היה חג.

כאשר חי המלך

היתה השבת שושנים

עכשיו היא פצע.

כאשר חי המלך

היו המחשבות שבלב

ציפורים

שהתעופפו בערב,

שחיכו למנוחת הערב,

עכשיו חשופים שורשי

ואנשים דורכים עליהן.

ובשיר קרוב:

כאשר היית פה

ומבטך החוּם מגן עלי

ומחשבותינו נוגעות

פתע

כנף אל כנף.

כאשר היית עמדי

בתוך הדברים החולפים

היו הקירות בני בית קשישים

שסיפרו מעשיות עתיקות

בערב

כאשר שתינו תה.

עכשיו הקירות אינם מחסה

הם הסתגרו בשתיקתם

ולא ישגיחו בנָפלי

עכשיו הקירות סיד ומלט

יסוד זר

חומר לא עונה כמוות.

אשרי מי שידעו להעביר את הסדר מעולם לעולם, להפוך את בית המקדש לבית המדרש, ולהותיר את החיים ואת האהבה כלב המחנה והעם.