חוש המידה

חוש המידה

 

שופר של אלול

מרעיד גם דגים שבים

[כך סי]פרו לי

[פעם אחת] צללתי לראות דגים שבים

אלמוג קרע כף ידי

שתפורה

וצלוקה

עד היום.

 

חוש מידה הוא לשתוק כמו דג

לדעת ש[ה]קול הוא מחוץ למידה

שאין קול

אין עונה

להיות שקט תהומות הימים

בלי הבל צוברי כעסים

מרפאים את חוליים בדיבור

ברעה משתפכת בראש כל חוצות וצובעת בשחור העורבים

היוצאים צוא ושוב

וצורחים [ק]רע [ק]רע [ק]רע

 

ולהיות דג[ו]דגה בעילוס גמוש המים

אהבה

[אה]בת יונים הומיות בהמיית מעמקים

לא ידעו העורבים את אותה

ושופר של אלול לא מרעיד את אותנו

[אל]מוגינו שומרים וקורעים את היד הנשלחת אל [או]תנו

אל תשלח את ידך אל הנ[ע]ר ונ[ע]רה

[שמ]קולות מים רבים אדירים [מש]ברי ים

מדברים שוחקים משחקים

רק בים.