עץ
הדעת טוב
התוכים
הירוקים שַבוּ
בדיוק
כש[ה]שמים הפכו אפורים
והקול
נשמע [כי] י[ר]ד [ה]גשם
בַּצְפוֹן.
וכאן
טרם
יהיה וטרם יצמח
כי
לא המטיר
ואדם
אין.
התוכים
הירוקים בשמים [א]פורים
וגשם
וטרם ולא ואין.
תו[כי]קים
פורים ורבים וגשם ויש
ברחו
שנים מכלוב
וירבו
[ו]יעצמו
והעיר
כולה ירוקה מִתוקים
[מ]תוקה
מדבש בו טבלתי חלה וגאה וזרם בנחלים ועלה על גדותם
תוקים
ומתוקים
תוק
ומתוק
יש
היש
הוא מתוק ותוק תק על דלתו ונפתח
אל
לפנאי ולפנים
שם
הזמן שיהיה כבר זורם
ועיני
הירוקות
בזרמיו
הן
רואות ואשר יהיה, עבורן הוא הווה
תוכים
ירוקים אוספים את אותן
מביאים
לגני הקטן
במרפסת
ביתי
מניחים
את אותן על שולחן
הן
נחות ומספרות בלשונן ה[ע]לוגה
ואני
אצבעי
ב[ע]דינות [שם] על [שפ]תיים של[ה]ן
ולוחש:
'לא
אדע
את
אשר יהיה באחרית של היום.
ואתן
-
היופי
הזה
במרפסת
ביתי
פרחים
עלים
ירוקים
אל
תאכלו מן העץ
מן
הדעת
מטוב
ומרע
כי
העץ בעציץ בגני
הוא
רק טוב
למ[א]כל,
לעיניים,
ל[ה]שכיל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה