בהיוודע
מותם של הנערים
פתאום
הו[א]רה פיסה של זמן שכבר עבר
היה
שרוי באופל אי הידיעה
עכשיו
נודע
ואז
היה
הרגש
מבולבל כי הוא עכשיו
למרות
שאין.
עגלת
הסוס נושאת סיפונים של זכוכית
הביאה
מים [של] סודה
[ל]בית
סבי וסבתי
הכרכרות
- מקושטות
והיא
עירום [ו]עריה
הן
כאילו
היא
אמת.
הן
כאילו
כי
כבר תמו כרכרות
ומכוניות
הומות ברחובה של עיר
והן
רק
אשליה של תיירים
משחק
מפונקים
מצו[ע]צעות.
היא
אמת
כי
העגלון שלה נותר
מאז
והוא
עכשיו
כולו.
אז
למה בי השקט
[ש]לא
לוקח חלק בשיחם
לא
מתאבל עכשיו על אז שרק עכשיו
נודע.
זה
לא נעים
אבל
כי
כך אני באלה
אי
ההתאמות
ללא
פס קול
ללא
הקול
ללא
הכל
הויה
את היותי ללא הרגש
המילים
אין
כאן
ואין
עכשיו
מה
יש?
הכרכרות
נסעו בתוך ענן של פרפרים
שצבעיהם
חרגו מכנפיהם
לסילונים
של [צ]בע
עגלת
הסיפונים היתה שחור לבן
שהם
שתיקה
של
הצבעים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה