מדוע
לא הלכתי לעצרת התפילה לשחרור החטופים
כנחילים
ניטיו
כגנות
עלי נהר
לחרוד
לרעוד
ביחד.
האותי
עומד בצד
כלימות
ורוק על זרותו
פוצעת
את הכל
את
המספר שייכתב של שהיו
את
צו
את
צוותא
אני
שואל את האותי
ומה
איכפת?
והוא
אומר לי כי חצץ בפיו
כי
התהפכו יוצרות
כי
פעולה תהא רק אם תהא
וכאן
למי?
והאותי
ישן
היטב
אף
כי יודע כי רואים הם האותו
כרַע
כזר
כאין
בו רגש
חְלול
מתכת
הוא
חובק את האותם בלוּ יכול
אך
לא יחבוק את האותו שהוא הינו.
והתפילה?
שתוקה
אל
המקום
אל
השמים הגדולים
אל
תבהל על פיך
דבריך
מעטים
הוא
אומר
ולא
מובן
כי
לא מובנת היותו
ואני
תפילה אומר אותו
והוא
אותי
ואין
לי בלעדי
כי
אם את
הוא
שמים
מאזינים
אוזן
ג - דולה
פרוסה
[א]פרכסת
עור
של תוף
כושים
רבים שהם אותי
מתופפים
ללא מילים
את
קצב
תפילתי
שהיא
אותי
והיא
אני
והיא
תופפת [על] שערי שמים
לשנות
את
המכאיב
ללא
מילים
רק
תְפוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה