אם
אם
הייתי אומר את אשר על ליבי
כל
אשר בליבי
היתה
שלכת רוויית צבעים
וענפי
היו [נו]תרים ב[עי]רומם
שלד
עצי
שוב
לא [ה]יה [פ]ער בין שורשי לענפי
והייתי
מתהפך כלוליין
[מת]תפלל
עמידה על ראשי
כי
דור ת[ה]פוכות
כדור
ת[ה]פוכות
ונערים
ונערות
משחקים
בי ואני בם
בי
בם
בם
בי
אדמו"ר
מבמבם את שירו
מסלסל
ענפיו
פיאותיו
ועוצם
את
עיניו.
כיוון
שלא אומר כל אשר בליבי
יוותרו
העלים
וענף
הוא ענף
ושורש
הוא [שו]רש
ואין
היפוכים
במבומים
סלסולים
ואני
כעץ שתול
על
פלגים
ופריי
בעתו
ועלי
לא יבול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה