יום רביעי, 18 במרץ 2015

אם לא עלה עמוד השחר


אם לא עלה עמוד השחר

 

מאימתי קורין את שמע בערבית?

משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומתן

עד סוף האשמורה הראשונה; דברי רבי אליעזר.

וחכמים אומרים: עד חצות.

רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר.

מעשה שבאו בניו מבית המשתה,

אמרו לו: לא קרינו את שמע.

אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר, חייבין אתם לקרות.

 

עמוד השחר לא עלה

חושך סמיך נושב ברחובות

זקן מבזבז שארית כבודו

מוכר מצתים ל[א]נשים שאינם.

בנים ובנות חוזרים [מ]בית משתה

שנותר מרוקן מקסמים

מלצרים עייפים מנקים שולחנות

משיירים.

 

בבית

הורים וילדים מתהפכים בשינה

רדופת חלומות.

 

בלחים בהירים מנסים את כוחם

נוגעים בחשוך

נרתעים בבחילה מקיאה עוד [נ]תזים של שחור

אילולא ידעתי [את] אתמול הייתי אומר

[ש]חור ניצח

והליל ימשיך ויזרום.

 

הזמן מתמשך ולועג לסורגי השעון

מחוגים [מ]בולבלים מתנגשים זה בזה

מתעקמים

[אמ]בולנס של זמנים מפנים מספרים וספרות

העדים מספרים סיפורים לשוטרים

האדים מן הארץ עולים והויים ל[ע]רפלי עמעמות

דווקא עכשיו את הולמת על דלת [מס]פרה

[מת]עקשת כעת לספר שערך השחור

אולי פלומתך תחזק את גלי ליל אין זמן

ינצחו את ספרות השעון

הפצועות.

 

בבית

הורים וילדים מתהפכים בשינה

רדופת חלומות.

 

שומרי אשמורה השלישית נתקלים בהמון

כוהני משמרה ראשונה

אצים להקריב קורבנות במקדש שחרב

אני

יושב ושותה כוס קפה מהביל ותוהה:

'בית מקדש? בית משתה? בית מדרש?'

 

הכל צפוי אך רשות נתונה

לש שלושה לאחד ובונה

בית מקמדמשתה

מאחורי

השולחן שעליו כוס קפה

לא עלה [ע]מוד השחר

יש מוד של שמחה שחורה כצלילי נגינת

העיוור.

 

אני שיר שברח מתווים

וציור מגוונים

 

אד מן הארץ עולה

ורוח רוחפת על פני שלוליות שנותרו

מהחורף [ש]עבר

זמן עבה

בתוכי זמן הצר שנילוש והולך

טרם אור.

 

כוהנים רעבים מחפשים בית קפה ברחובי

'הם סגורים, חברים

חוץ מבית המשתה ששותף מרצפות

אחרונות.'

'חברים כוהנים!' הם עוצרים אני רץ

[א]ל בקר ומביא תבשילים

אומנם הם קרים

הם אוכלים בכל פה

נשפך הקפה

אך ההבל שלו עוד עולה

ממזבח שולחני המחולל.

 

העיתון המוכתם במשקה

מקומט

נושאת תמונתו את אותי אל הים הגדול להרים הגבוהים

אל השחר

אל אור

 

עלה העמו ואותי - הוא עייף

עייפות בשומה מאדים של הליל

מסוממת משחור

כבדה מזרועות של השאול המושכות את אותה

למיטה.

 

האקום כוותיק אעורר את ה -

שחר האור העולה בגלגל החמה מתגלגל משתובב

בגלגל הענק ברכבת הרים

במראות עקומות וצחוקים [מת]גלגלים

צחוקייך

גלים מתנפצים ונתזים מתוקים

ים מתוק וצוהל שדגיו מדברים עוד ועוד מדברים

הם מילים

הם שפה

הם דיבור?

 

האעיר את השחר או

אמשיך את הליל

היהי הנוזל למוצק

יתקבצו איברי ואותם אמתח

התעמלות בן חנן ההויה את אותי מיני שחר חיי

[מ]אז כל יום

ממתח לוכד ומחבר ועתה

אף אותך העדיין [ר]דומה

מחבק ואוסף אל אותי?

 

האעיר את השחר

כ[א]רי אתגבר

ואשאג את האוי לי החרבתי ביתי

והאוי יהיה לצ[ה]לת איילים

ולוואי

על הנס

[מו]דה אני

ש[ה]חזרת [נש] מתי

מונת מונת [של] אותי.

 

לא אעיר

מי אני שאעיר?

בור להבל דמה מדמה שתבל ומלואה סובבים את אותי?

ארפה ואישן עד האור החודר [מ]בעד תריס חלוננו

יעיר את אותי

אז

אמתח את ידי ואחבוק את אותך

ויחד [נ]אסוף את אותנו

אל אור.

 

עוד יום בא אל תוכנו

נלעס את סלט האותו

אורותיו קולותיו צורותיו ה[ני]כרות

נחצבות מהחושך

משחור.

 

ראי את הזמן הזורם בתוכנו

מוסיף עוד ימים

ומחיה עוד פינות אפלות וקמוטות

ונהי לילדים

זקני ילדים

פרחי כהונה על עצים [ר]בי ימים

 

כוהנים ולוויים שוררים על [מ]דרגות

העולות מחדרנו

אל על

אל מטבח שם מזבח השולחן

עליו אערוך אבשל לך [א]רוחה.

 

את תבואי כים כגלים הגודשים חוללים

בתוכי חללים

בתוכי

ועיני הזולגות ד - מעות של שמחה

מלוחות

מן הים.

אין תגובות: