סונטה
לכיכר ולשני כעסים
פעמיים
קרעתי
הותרתי
[את]
הספר גידם.
נגד
כל עקרונות וקדושות
סבא
לימדני [ל]שים שוימֵר
מטפחת
על ספר פתוח
שלא
תיעלבנה מילים
אותיות
תיכמרנה
[ל]חורבות משפטים.
בכיכר
מטיילות ל[ה]ן יונים בצבעים
ורוד
וירוק
ואישה
מ[א]כילה פירורים כמו בארץ נכר
רק
אדמת הכיכר הקירחת מזכרת
זה
כאן.
פעמיים
קרעתי.
ראשונה
תמונות
של הטנק
[מ]מוינות
ב[אנצי] קלופדיה
חשבתי
לאוסף ולא
ידעתי
הזעם
על
כלי המשחית בו מת אב שלי אהובי
שמותו
העכור את שמים שלי הוא מכתים עד היום והלַיל
הזה.
יונים
ירוקות וורודות
בכיכר
בצבעי
מלחמה
אין
שלום
אין
[א]הבה
יש
לשלשת מכתמת
כיכר.
פעמיים
קרעתי.
שנייה
הקדשה
של אישה [ב]ספר שיר
וחשבתי
מִבּוֹך
ובושה בחיים אחרים שהפלגתי מהם [ו]לא
ידעתי
הזעם
על זאת שרצתה לאהוב
בלי
לפתוח את סגור
בלי
לוְותוֹר
בלי
לבתור
בלי
לפתור את [מי]שוואת הבדידות ב[נע]למים
שנִגְלִים
שניים
שהם
לא
אחת.
יונים
ירוקות וורודות בכיכר
יוני
מלחמה ולשלשת
ילד
קט מדדה אחריהן ואביו
מאיים
בקולו
כיוונים
והילד
מפליג במריו
ואביו
משיגו
וחוטף
ומסב
מי
כמוך [ב]אַלים
[מי
כמוך] נעדר ולא קודש.
בַּערי
האותי
לא
תדעו כעסי
וקצפי
פי קץ
פי קץ
פי
קץ
כי
בים האותי
הקצפים
מכוסים
ב
גלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה